גולן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי בגין הפרת הסכם בין התובע לבין הנתבעת .

התובע עותר ל8,000 ₪ .

כאשר נשאל כיצד סכום הנזק בנוי השיב התובע:

"שאלתי אותם מה קורה אם אני רוצה לצאת נאמר לי שאני צריך לשלם 8,000 ₪ לכן דרשתי 8,000 ₪ כי הם הפרו את ההסכם". (עמוד 1 שורות 22-23).

יאמר מיד כי אין בדברי התובע כל הגיון ובוודאי אין בהם בסיס לקביעת סכום נזקיו. למעשה הוא מודה שקבע את הסכום בצורה סתמית.

2.בפיו התובע מספר טענות נגד הנתבעת המתייחסות לטיפול בתיקון מכשיר הפלאפון שלו.

הוא מסר את המכשיר לתיקון ב-1.6.09 ונאמר לו כי יהיה מוכן ב-3.6.09 וישלח אליו למקום עבודתו בין השיעור 12.00-15.30. הוא המתין עד 16.30 אך השליח לא הגיע.

למחרת היום 4.6.09 התקשר אליו שליח ואמר לו שהוא במקום עבודה של התובע ואין אף אחד. התובע טוען שהגעת השליח לא תואמה עימו.

ביום 7.6.09 התקשרה אל התובע נציגת הנתבעת והתנצלה והציעה לו פיצוי בגין 550 ש"ח. בהקשר זה , בכתב התביעה התובע כותב:"לא ראיתי בזה פיצוי שממצא את הזמן שנגזל ממני ועוגמת הנפש שנגרמה לי אך הסכמתי להתפשר-אך בקשתי לקבל זאת בכתב ואז שאגש לקבל את המכשיר כמוסכם, אז לא מצאו את המכשיר ונתנו לי לחכות 40 דקות".

3גם בהנחה שכל הנאמר על ידי התובע אמת- אין בדבריו בסיס איתן לפיצוי כל שהוא –קל וחומר, לא בסכום אותו הוא דורש.

יודגש גם שהתובע לא דאג לציין שקיבל מכשיר חלופי מיד עם מסירת הפלאפון שלו לתיקון.

4.נציג הנתבעת הסביר לבית המשפט כי לאחר שהשליח לא מצא את התובע , התנהל עימו מו"מ בקשר למתי למסור לו את המכשיר. כבר באותו שלב התובע איים מרגע הראשון בתביעה. התובע קיבל פיצוי בסך של 550 ₪ בגין האיחור במסירת המכשיר- אך התובע למעשה המתין יותר מ-30 יום לגשת לאסוף את המכשיר- ולכן על פי ההסכם אם יתייצב היום יקבל מכשיר חלופי מאותו דגם.

5.החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.התובע קיבל פיצוי מוסכם בינו לבין הנתבעת בסך של 550 ₪ בגין האיחור בתיקון המכשיר.

2.עולה כי התובע לא פעל בתום לב ולא שיתף פעולה עם הנתבעת למעשה "חיפש" דרך לתבוע אותה.

3.לא מצאתי כי הנתבעת הפרה כל הסכם עם התובע אף אם אני טועה במסקנה זו התובע לא הוכיח נזק כל שהוא כתוצאה מכך.

אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם הוצאות הנתבעת סך של 500 ש"ח.

ניתן היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.